במופע מוזיקה חיה, תנועה ומייצג פלסטי, החיבור ביניהם, המרחק ביניהם, האפשרות לתת ביטוי, מקום וקיום עצמי כשהם יחד לבד, הבמה הינה מרחב תמידי של חיפוש מתמשך אחר איזון והקשבה.

ביצירה אנחנו בונים ומפרקים, בונות ומפרקות את עצמנו ואת הבית, מחפשות דרכים לתפוס את עצמנו בזמן קריסה והתפרקות, להחזיק בקצוות, להרים את מה שנותר מהרסיסים המרוקנים שלנו מהרצפה ולבנות את עצמנו כל פעם מחדש אחרי המלחמה היומיומית-הפנימית להתקיים.

במופע דימויים של חיבור וניתוק, דמויות של לוחמות, השפעות והשראות מתקופות היסטוריות ומיתולוגיות שונות. במרכזו של הפרויקט השפעת האדריכלות, המרחב הפיזי, הסירטוטים וסיפור חייו של קסנקיס על קצב הלב, הגוף והמרחב הפנימי.

המופע מבקש לכונן מרחב טקסי של ריפוי וטרנספורמציה והוא עוסק בחיבור לטבעי, לחושי ולגופני כשער להשתנות. הדמויות החוצות תדיר את הסף בין האנושי לחומרי מובילות את הקהל להתנסות המחברת בין חלקי הוויתו.

קסנאקיס היה אדריכל ומלחין חלוצי בחיבורים שעשה בין מתמטיקה למוסיקה. הוא גם יצר סולואים מורכבים ומרשימים לכלי נקישה. יצירות שמתחילות מנקודות מבט מתמטיות ומחושבות, בשרטוטים, פורמולציות, מספרים, קווים וזוויות ומבוצעות על כלים 'פרימיטיביים' היוצרים חוויה של עולם קדמוני, קצבי, ראשוני, טמוע בגוף החייתי. השילוב יוצר דואליות ומחבר בין הקצוות האנושיים שלנו.

גם חייו האישיים היו על שני קצוות, המקום המחושב, לימודי האדריכלות והמתמטיקה, עבודה במוסדות רשמיים אל מול חיבורו למחתרת, פעילותו האמיצה והחתרנית במלחמה. 

המשיכה אל הפרא, הלא צפוי, סוער, חם, פרוע, אינטנסיבי, סהרורי, אמוציונלי, בלתי נשלט, מוחצן, אל זמני, לבין הרצון האנושי לסדר וודאות, שבא לידי ביטוי כרציונלי, מאורגן, מאופק, מוחזק, אלגנטי, עדין, מתוחכם, מופנם ובעל גבולות ברורים.

הניגודים, הציורים והסרטוטים שלו, הפציעה, כל אלו דברים שמלווים אותנו במחקר התנועות הכוריאוגרפי, הצורני והרגשי על הבמה.

הפרויקט התפתח ממפגש בין עודד לעדן,

כשעדן חיפשה אמן כלי הקשה לפרויקט בימתי חדש אותו התחילה לפתח ועודד הציע להשתמש ביצריות המופת של יאניס קסנקיס מתוך חיבור בין התוכן והצורה אותו הם חוקרים יחד.

​

קצת על קסנאקיס,

נולד ב 1922 ברומניה. בילדותו חזר עם משפחתו ליוון וב 1938 הגיע לאתונה ולמד שם אדריכלות והנדסה. הוא היה בתנועת המרי היוונית במלחמת העולם השנייה ובשלב הראשון של מלחמת האזרחים הוא נפצע קשה בפניו מפגיעת פגז ואיבד את הראייה בעין אחת. ב-1947 נמלט לפריז. ביוון שפטו אותו בינתיים בהיעדרו ודנו אותו למוות והוא נשאר כפליט בפריז, שם עבד עם האדריכל המפורסם לה קורבוזיה ולאחר מכן התפתח כמלחין. יצירותיו היו ועדין מהחשובות ביותר שנכתבו לכלי הקשה.

​

במוזיקה שלו שבאה אחרי המלחמה יש ביטויים אלימים של התקופה הזו ויחד עם זאת השפעות רבות מהמטולוגיה, הספרות והאומנות היוונית. 

ההופעות יתקימו בחורף 2022

בטחנה בשער העמקים, במשכנות שאננים בירושלים ובתיבה ביפו

​

פרטים נוספים בקרוב...

הפרויקט בתמיכת קרן יוצרים עצמאיים של משרד התרבות והטחנה לאמנות אזרחית בשער העמקים