קסנקיס היה אדריכל ומלחין חלוצי בחיבורים שעשה בין מתמטיקה למוסיקה. הוא גם יצר סולואים מורכבים ומרשימים לכלי נקישה. יצירות שמתחילות מנקודות מבט מתמטיות ומחושבות, בשרטוטים, פורמולציות, מספרים, קווים וזוויות ומבוצעות על כלים 'פרימיטיביים' היוצרים חוויה של עולם קדמוני, קצבי, ראשוני, טמוע בגוף החייתי. השילוב יוצר דואליות ומחבר בין הקצוות האנושיים שלנו.

גם חייו האישיים היו על שני קצוות, המקום המחושב, לימודי האדריכלות והמתמטיקה, עבודה במוסדות רשמיים אל מול חיבורו למחתרת, פעילותו האמיצה והחתרנית במלחמה. 

המשיכה אל הפרא, הלא צפוי, סוער, חם, פרוע, אינטנסיבי, סהרורי, אמוציונלי, בלתי נשלט, מוחצן, אל זמני, לבין הרצון האנושי לסדר וודאות, שבא לידי ביטוי כרציונלי, מאורגן, מאופק, מוחזק, אלגנטי, עדין, מתוחכם, מופנם ובעל גבולות ברורים.

הניגודים, הציורים והסרטוטים שלו, הפציעה, כל אלו דברים שמלווים אותנו במחקר התנועות הכוריאוגרפי, הצורני והרגשי על הבמה.